יחזקאל קזז  1927 - 1979 

יחזקאל קזז נולד בבגדד לדינה ועזרא קזז, הורים ל- 6 ילדים. חייו סבבו סביב 4 צירים מרכזיים: פעילותו הציונית שהחלה עוד בנעוריו בעיראק, פעילותו הציבורית בישראל שהגיעה לשיאה בתקופת כהונתו כראש המועצה של אור יהודה, פעילותו בשירותי הביטחון של המדינה, ומעל הכול משפחתו – הוריו, אחיו, אחיותיו ורעייתו.

חדוות העשייה והכריזמה בלטו באישיותו עוד משחר נעוריו כשפעל בתנועה הציונית בעיראק. זיקתו לתנועה הביאה למעצרו ע"י הבולשת העיראקית בשנת 1948, בעקבותיו ישב בכלא 6 חודשים. ב-1951 עלה לישראל והתגורר עם משפחתו במעברת כפר עאנה (לימים אור יהודה).

בשנים 1952-62 בד בבד עם פעילותו במפלגת מפא"י, מילא תפקידים ציבוריים שונים: מזכיר לשכת העבודה והסעד במעברת סקיה, חבר בוועדת האכלוס מטעם משרד הפנים, ומזכיר המועצה המקומית אור יהודה. במקביל גויס למשימות מיוחדות בשירות הביטחון.

בין  השנים 1962-64 שהה בארה"ב ללימודים אקדמיים, ובשובו התמנה לסגן ראש מועצת אור יהודה, מרדכי בן פורת. ב-1965 החל בקשר עם גרמניה, וחרף התנגדותם של גורמים שונים בארץ, פעל לכינון חילופי משלחות נוער, תרבות וספורט בין אור יהודה לשרלוטנבורג- ברלין. 

ב-1966 נשא לאישה את בחירת ליבו, חנה לבית דלאל והקים עמה את ביתם באור יהודה. 

ב-1969 נבחר יחזקאל לראש המועצה המקומית אור יהודה, תפקיד בו כיהן עד 1974, ובמסגרתו מינף תחומים רבים: קליטת עולים, חינוך וקידום בני נוער, דאגה לרווחת הקשישים, עידוד הספורט, סיוע לזוגות צעירים, הקמת תשתיות לדיור ולתעשייה, וכן שימור המורשת העיראקית, ששיאו נרשם בייזום והקמת מרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה 

לאורך השנים הקדיש זמן גם לתחביביו: טניס, ושחייה, וניהל חיים חברתיים וציבוריים  תוססים ונמרצים. 

ב-1977 התפטר מחברותו במועצה המקומית אור יהודה עקב מחלתו, שגדעה את חייו בגיל  52.

יחזקאל קזז היה איש חזון ומעש, איש יושרה ואומץ, איש ציבור ומשפחה, איש תרבות וחברה, איש חולם ומגשים, אוהב ונאהב. 

 

חנה קזז (לבית דלאל) 

פורסם במקור בעמוד הפייסבוק "מדברים אור יהודה" בתאריך 26.5.2022, נכתב ע"י זיו הנאור. (קישור)

הסיפור של חנה באור יהודה, הוא סיפור של אהבה. תחילתו באהבתה לבעלה, יחזקאל קזז ז"ל, והמשכו באהבתה לעיר. את יחזקאל הכירה בתל אביב ובעקבות נישואיהם באה אחריו לאור יהודה בשנת 1966. יחזקאל היה ראש המועצה המקומית אור יהודה בשנים 1969-1974, וחנה הייתה שותפה לפעילות הציבורית, שהייתה חשובה לשניהם. ״הלכתי אחריו לאור יהודה, כשהגעתי לכאן היו מעט צריפים ושיכונים. בשבילי זה היה חדש אבל מאד התחברתי הן לקהילה העיראקית, הן לקהילה הטורקית והטריפוליטאית והיתה לי הזדהות מלאה עם התרבויות שלהם".

שורשיי משפחתה של חנה בעיראק, ״ההורים שלי, רוזה ורפאל דלאל, התחתנו באנגליה בשנת 1921 לאחר שאמי נסעה באונייה לאנגליה עם בנות הדודה והדוד שלה במסע שארך כ-3 חודשים מבצרה שבעירק לליברפול באנגליה". כמו אמה, כך גם חנה עשתה מסע משל עצמה ולישראל עלתה עם אחיותיה בשנת 1951, במסגרת עליית הנוער.

הערכים המרכזיים שמובילים את חנה בחייה הם נדיבות ותרומה לקהילה. "עוד משנת 1960 נתבקשתי על ידי עיריית תל אביב להתנדב עם משפחות במצוקה. הצטרפתי כנציגת המשפחה לעמותת מרכז סוזן דלאל, שבן דודי תרם לעיריית תל אביב לשם הקמתו", כך מספרת. כיום חנה עוסקת בניהול קרן קזז דלאל, ״הקרן מחלקת מלגות לסטודנטים כל שנה, ובנוסף, מחלקת מענקים לקשישים ולבעלי צרכים מיוחדים תושבי אור יהודה. לפני כשלוש שנים סייענו להקים את מרכז קזז לצעירים באור יהודה על שם בעלי המנוח. המרכז מלווה צעירים בני 20-40 בתחומים מגוונים כגון השכלה, דיור, כלכלה, חברה, משפחה ועוד".

בנוסף, חנה חברה בוועד המנהל של מרכז מורשת יהדות בבל וגזברית בעמותת ״אור זהב״, הפועלת למען הקשישים באור יהודה. כשהיא מדברת על פועלה עינייה בוהקות, וניכר כי היא פועלת באמונה שלמה לעשייה בקהילה בה היא חיה. כשהיא יוצאת מהמרפסת בביתה, נפרשת לפניה כל אור יהודה. "אף כי הגעתי בעקבות בעלי, קשרתי את חיי לאור יהודה", היא מסכמת.